הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' טאהא ואח'

פסק דין

רקע

לפני תביעת שיבוב בסדר דין מהיר הסבה סביב תאונת דרכים מיום 13.1.2011 (להלן: התאונה")

במועד אירוע התאונה הייתה התובעת המבטחת של רכב מסוג מאזדה מס' רישוי 79-449-57 (להלן: "רכב התובעת").

איו חולק עוד כי בזמן אירוע התאונה הייתה נתבעת מס' 2 מבטחת משאית מס' רישוי 67-825-00 (להלן: "המשאית") כאשר הנתבע מס' 1 נהג בה.

אין חולק בין הצדדים כי התאונה אירעה בכביש בין נצרת לעפולה, לפני צומת תל-עדשים. הצדדים חלוקים אך ורק בשאלה על מי האחריות לאירוע התאונה.

בכתב התביעה נטען כי כאשר רכב התובעת עצר מאחורי רכבים שנעמדו ברמזור אדום הגיחה המשאית מאחור והתנגשה ברכב התובעת. מאידך הנתבעים טוענים כי עת נסעה המשאית בנתיב נסיעתה באופן רגיל לפתע הגיח רכב התובעת, סטה לעבר נתיב המשאית ופגע בה.

היום נשמעו עדויות הנהגים כאשר מטעם התובעת העיד מר לואי חטיב ומטעם הנתבעים העיד הנתבע מס' 1. בתום שמיעת העדים סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת עדויות הנהגים הנני סבור כי דין התביעה להתקבל.

עדותו של נהג התובעת מר חטיב עשתה עליי רושם אמין. הוא תיאר בעדותו כי היה לקראת עצירה לפני הרמזור כאשר הבחין במראה את המשאית מאחור בנתיב נסיעתו, הנתבי השמאלי מבין שני נתיבים, מגיחה מאחור ועשן בלמים יוצא ממנה ולאחר מכן פגעה בו המשאית. מר חטיב תיאר כי בטרם הפגיעה נהג המשאית סטה ימינה ולכן פגע ברכבו בפינה ימנית אחורית עם פינה שמאלית קידמית של המשאית. לאחר הפגיעה סובב מר חטיב את ההגה שמאלה על מנת להימנע מפגיעה ברכבים שעמדו לפניו. עוד מסר כי בזמן התאונה היה השלישי בתור רכבים שעמד בעוד שמימינו עמדו ברמזור שני רכבים.

בעדותו לא נפלו סתירות או פרכות היורדות לשורש העדות. עוד מסר כי לאחר שירדו הנהגים מהרבים התנצל הנתבע מס' 1 בפניו. בא כח הנתבעים טוען כי הסיפור בכל הקשור לעשן שיצא מהבלמים לא נרשם בהודעה שמסר מר חטיב לתובעת. אכן עובדות אלו לא נזכרו באותה הודעה אך אינני מיחס לעובדה זו משקל יתר אשר בכוחו להוביל לקעקוע גרסתו. מר חטיב הסביר כי לא נדרש לפרט אלא נשאל בכללי מה היה האירוע (עמ' 5 ש' 7).

מאידך בעדות הנתבע נפלה סתירה מהותית אשר הנתבע לא ידע להסביר אותה רק לאחר שנאלץ לשנות מגרסתו תוך כדי מתן העדות. הנתבע מסר כי נסע בנתיב הימני באזור תל עדים פתאום ראה מזדה שפרץ מנתיב לנתיב ונכנס לפניו ואז נכנס בו בפגוש האחורי מצד ימין (עמ' 7 ש' 11 – 12). מר טאהא נשאל על ידי באיזה מרחק היה מהמזדה כשהוא נכנס לנתיב שלו ועל כך השיב (עמ' 7 ש' 15):

"לפני הרמזור? איזה 40 -30 מ'. לא יותר."

לאחר מכן שוב שאלתי את הנתבע בערבית באיזה מרחק היה רכב התובעת עת עבר מנתיב לנתיב ועל כך השיב שוב "בערך 30 מ'." (עמ' 7 ש' 22). עוד מסר הנתבע כי נסע במהירות של יותר מ- 50 קמ"ש. כשהקשיתי על הנתבע מספר פעמים אם כך כיצד לא הספיק לבלום ולאחר שלא נתן תשובות לעניין לבסוף שינה את גרסתו וטען כי רכב התובעת הגיח מאחור עקף את המשאית והתפרץ לנתיב נסיעתה וכוונתו ב- 30 מטר הייתה במרחק בו התחיל רכב התובעת לעקוף מאחור (עמ' 8 ש' 8 -9). ברי כי שינוי בגרסת הנתבע פוגע באמינותו ואינו מאפשר לי לתת אמון בעדותו.

בא כח הנתבעים טען ארוכות באשר לאופי הנזקים ברכב התובעת ולטענתו אלו מתאימים לגרסת הנתבעים. אולם ענין זה דורש מומחיות ולגביו לא באה חוות דעת מטעם הנתבעים ואין המדובר בעניין הדורש היגיון פשוט. כנגד אותם טיעונים שהשמיע בא כח הנתבעים המצדדים לטענתו בעמדתו ניתן להבחין בפגוש אחורי של רכב התובעת שהוא התבקע בקו אנכי כמעט לכל אורכו. הופעת אותו בקע יכולה לתמוך בסברה כי המשאית היא שפגעה מאחור ברכב התובעת ומשכה לכוון ימין כגרסת נהג התובעת ואז הפגוש התבקע בצורה אנכית. לכן לא ניתן לומר כי אופי הנזקים דווקא תומך בגרסת הנתבעים.

משהעדפתי את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים דין התביעה להתקבל.

אני מחייב את הנתבעים לשלם באמצעות נתבעת מס' 2 סך של 31,845 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.3.2013 ועד התשלום המלא בפועל. כן תישא נתבעת מס' 2 בהוצאות משפט בסך של 1053 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,600 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, א' אדר ב תשע"ד, 03 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: